כאשר לאה הגיעה לפני שלוש שנים וחצי למסיבת ההשקה של הסרט “ג’נקשן 48”, היא ממש לא תיארה לעצמה ששם היא תכיר את מי שיום אחד יהיה בעלה, תאיר. בכל זאת, עובדת סוציאלית יהודייה-אמריקאית שנולדה וגדלה בלוס אנג’לס, הפוגשת ביוצר סרטים, יליד כפר ערבי בצפון, ומתאהבת בו, זו לא בדיוק תופעה שכיחה. אבל היום ההוא, היה לגמרי היום שלהם.
לאה, בת לאם ישראלית שביקרה בארץ מדי קיץ כילדה, קיבלה הזדמנות מקצועית לגור בישראל שנה במסגרת תפקידה, ושמחה לנצל אותה. בזכות היכרות מוקדמת עם הראפר סאז, שהשתתף בסרט המצליח “ג’נקשן 48”, הוזמנה לאה למסיבה בה נכח תאיר, שלקח חלק ביצירת הסרט.
לאה ותאיר החלו לדבר, דבר הוביל לדבר, והשניים התאהבו. לשמחתם, שניהם מגיעים ממשפחות נאורות וליברליות, ואף אחד לא הרים גבה נוכח הקשר. “גדלתי עם הורים שמאלניים עם ראש פתוח”, מסבירה לאה. באופן מקרי וללא קשר למערכת היחסים הטרייה, חודש לאחר ההיכרות נחתו ההורים של לאה בארץ, פגשו את תאיר, והקליק היה מיידי. כפי שלאה מספרת, “הם ממש התחברו אליו, הם ידעו שזה משהו חזק”. גם המשפחה של תאיר בכפר קיבלה את לאה בקלות, והקשר פרח עד לנקודת השיא שלו – חתונה שמוכיחה שלאהבה אין דת.
לאחר חתונה אזרחית שנערכה בספטמבר האחרון בקפריסין, החלו השניים לתכנן חתונה גדולה יותר, שתשלב בין שלוש התרבויות: התרבות היהודית, הערבית, והיהודית-אמריקאית. לדברי לאה, “אין הרבה זוגות של יהודים וערבים בישראל, ולכן היה מאוד חשוב לנו ליצור מסיבה וטקס שהם מכילים מבחינה תרבותית ואתנית”. משני הצדדים הקרובים שמחו לסייע; מצד לאה, קרוב משפחה שהוא רב סייע בבניית הטקס, ובן דודה, גם הוא רב, נבחר להנחותו. מצד תאיר, סאז, הראפר שבזכותו הכירו השניים, הופיע בפני האורחים, ואף הביא די-ג’יי, שהיה אחראי למוזיקה הערבית שהתנגנה באירוע. תוסיפו לכך את התפריט הים-תיכוני שהוגש, ותקבלו חתונה שהיא לגמרי הטוב ביותר מכל העולמות.
כחודש לפני האירוע, אשר נערך באפריל האחרון, נחתו הוריה של לאה בישראל ועזרו לה לסגור את הקצוות האחרונים. אימה אף סייעה לה לבחור את השמלה. כשהאירוע היה ממש מעבר לפינה, המריאו מארה”ב 30 אורחים נוספים והגיעו לחתונה שנערכה ביישוב בית אורן שבכרמל. “לא ציפיתי שיגיעו כל כך הרבה אורחים מחו”ל אבל ההיענות הייתה מדהימה”, מספרת לאה.
תחת החופה (כן כן, הייתה חופה), בני הזוג דיגמנו דו קיום אמיתי. “היה טקס יהודי עם יין, שנינו שברנו כוס, וגם ההורים שלו עמדו מתחת לחופה”, נזכרת לאה. את הצד הערבי ייצגו שירים של מחמוד דרוויש. גם בשלב הריקודים הורגש הפיוז’ן בין התרבויות כאשר 180 האורחים רקדו דבקה פלסטינית והורה ישראלית, ונהנו מהופעה של סאז, שהצליח להעלות את כולם על הרחבה. אחד מרגעי השיא נרשם כאשר אימה של הכלה, שבעקבות הזוגיות של בתה החלה ללמוד ערבית, לא היססה ונאמה בפני כל האורחים בערבית שוטפת, והצליחה להוציא את משפחתו של החתן מגדרה.
מבחינתם הדרך עוד ארוכה ורוויה באתגרים, אבל הם כבר הראו למכרים שלהם בארץ שאפשר גם אחרת. “כזוג מעורב שחי בישראל התמודדנו עם קשיים ובטוח נתמודד עם עוד הרבה קשיים. האהבה שלנו חזקה, הקהילה תומכת, ולמרות הכול, שתי המשפחות שלנו הפכו לאחת”.
על זה נאמר: מברוכ עליכום!
